נקודות מבט

מה אתם רואים כשאתם מסתכלים במראה? בכל פעם שהראיתי לקבוצת תלמידים חדשה מראה ושאלתי מה אתם רואים? בדרך כלל ענו הילדים שהם רואים מין פרצוף מוזר בעל אוזניים גדולות… ואז, הצעתי שיסתכלו על התמונה מנקודת מבט שונה. למשל, אמרתי, תנסו להתבונן שוב, הפעם כאילו אתם הצייר שנמצא על סולם גבוה (מבט מלמעלה) ומהמקום הזה תסתכלו כלפי מטה. אולי מנקודת מבט כזו תגלו משהו שונה, אחר

מיד, ראו הילדים את הציור בדרך חדשה ודיברו על שני אנשים היושבים ליד שולחן האוכל שלהם, עליו מונחות צלחות וסכום לכל אחד מהיושבים. כלומר, מה שראינו – השתנה לגמרי בעקבות השינוי בנקודת מבטנו. (ואולי זה כך גם בסיטואציות אחרות בחיינו?).  אבל, עדיין נותרה השאלה: למה צייר האמן מנקודת מבט כזו? מהו המסר שהוא רצה להעביר לצופה? (כבר אמרנו שאמנות היא שפה…). אז קודם כל רואים שאין מזון בצלחות. הן ריקות!  מנקודת מבט כזו, יתכן והאמן רוצה שנחשוב שהשניים האלה חסרי כל ולכן אין להם מזון. אולי הוא רוצה שנחשוב על אחרים שחסר להם ולא נחשוב רק על עצמנו? או שנחשוב עד כמה אנחנו ברי מזל ש לנו – לא חסר?

ומנקודת מבט שונה בתכלית, יתכן שכאשר צייר צלחות ריקות – רצה לומר, שאכילה כבר לא מהנה אותנו כמו בעבר?  שהאנשים שבציור (שלא רואים את פרטי פניהם, לכן הם יכולים להיות "כל אחד"… אפילו אנחנו) – שהם רוצים משהו אחר, חדש ליהנות ממנו? שהמזון – מספק הנאה גשמית שהולכת ופוחתת עם כל ביס. שזהו תענוג שנמשך זמן קצר שכבה מהר.אולי רומז לנו האמן שהכוח המנהל אותנו, הטבע באמצעות האבולוציה, מחייב אותנו להמשיך ולהתפתח לשלב חדש! שלב, בו נלמד ליהנות מחיים שונים מאלה שנהנינו מהם עד כה.

אכן, נמצאת היום האנושות בתהליך אבולוציוני חדש ושונה שבו האדם מחפש משמעות!  שום דבר כבר לא ממש מהנה את האדם החדש. לא מזון, לא העבודה שלו והמשפחה שלו. הוא רוצה תענוג חדש, גדול יותר שלא מסתיים ברגע.

וכיון שאינו מוצא הנאה כזו, הוא מרגיש שחייו קשים וריקניים גם אם יש לו הכל! לכן, לא פלא שרבים מאד מבין הצעירים של הדור הזה פונים בייאושם לסמים, לאלכוהול או לתרופות פסיכיאטריות. אמנים, הם בסך הכל אנשים מאד מאד רגישים שקולטים את השלב הבא בהתפתחותנו  קצת לפני כולם…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *