גינה אורגנית

כל מה שרציתם לדעת על צמחים גידול ירקות והקמת גינות

שלושה דורות של נשים

| אין תגובות

היא הביטה בחלון במבט חולמני לאור כוכבים דועך לקראת בואה של השמש המתעוררת לה לעיתה. השחר עולה, חשבה לעצמה, ואיתו מתחיל היום החשוב ביותר בחיי. ההתרגשות הציפה את ליבה הפועם. סומק עלה על הלחיים העגולות. שערה הזהוב התנופף לו ברוח של הבוקר המלטף. לרגע מבטה הופנה אל המראה ומשם נח על תמונתה. תמונה מלפני שנתיים בה חייכה ושמחה כל כך. ועוד פנים, קרובות האהובות כל כך. הן אמנם מלאות בקמטים אך זוהרות מבפנים. עיניים טובות הביטו בה במבט אוהב ומחבק. סבתא! כמה שהיא מתגעגעת אליה. לרוך המגע שלה, לריח ובעיקר למילותיה החכמות. עצב עבר על פניה של הנערה הצעירה ואנחה הרעידה את גופה הדק. סופיה, כבר התעוררת? בשעה כה מוקדמת? ברור, זהו היום הגדול שלך, ברור – שמעה לפתע את קולה של אמא שלה. גם היא השכימה קום וכבר החלה להתארגן לארוחת בוקר.

תכף כולם יתעוררו והקסם של הבוקר יתפוגג. להתרוצצות האופיינית של הבוקר מתווסף היום עוד גורם – היום הוא יום חתונתה! כמה חיכתה לרגע הזה בו תוכל לעמוד תחת חופה עם בחיר ליבה. רק דבר אחד מעיק על הרגשת האושר שמציפה אותה – סבתא האהובה שלה לא זכתה לראות את אושרה ולא תלווה אותה היום אל חופתה. 

"אנשים שאנחנו אוהבים תמיד נשארים איתנו ואותם אנחנו נושאים בלב", סופיה נזכרה במילים של סבתא, אותם אמרה לה זמן קצר לפני מותה. היא הרגישה געגוע שכיווץ לה את הלב. תחושת החמצה מילאה אותה והיא שוב הביטה בתמונה הדבוקה אל המראה.

סבתא שלה הייתה אישה חכמה מאוד, תמיד היה לה סיפור מעניין שהייתה מספרת לה, לנכדתה האהובה. היא הייתה מורה אך יותר מכל היא הייתה מחנכת. אישה מלאת ניסיון חיים, בעלת מבט נבון ועוטף. הכי בעולם אהבה לשוחח איתה על החיים. סופיה עצרה את מבטה שוב על תמונתה של סבתא ולחשה בשקט: "תודה סבתא אהובה", היא לחשה וקמה כדי להתחיל את יומה המיוחל הזה.

כתיבת תגובה

שדות חובה *.